קוקסינל: השפלה עבד

מכניס אותה פנימה, סוגר את הדלת-המנעול מצלם כמו זריקה

אני מסתכל עליה. בין הרגליים-אש ומפל פעם אחת, אין יותר כוח לסבול. אני לוחץ אותה על הקיר, היד שלי תופסת את הגרון שלה-לא חזק, אבל בתקיפות, האצבעות מרגישות את הדופק שלה, מהיר, חי. מביט בפניה-עיניים גדולות, מפוחדות, אבל לא דוחה.
“אתה שלי,” אני אומר, קול צרוד, נמוך. כלבה, את שלי עכשיו, כלבה, את מבינה? – מילים קורעות ממני, מחסומים מתפוררים, כל הגבולות שהחזיקו אותי במשך שנים נופלים לאבק. אני שונה. זו שתמיד רצתה להיות-אכזרית, חופשית, אמיתית. היא רועדת מתחת לזרועי, אבל היא לא פורצת, וזה שובר אותי לגמרי.
אני משחרר את גרונה, נסוג צעד אחד, הכל בוער בפנים.
“על הברכיים, מהר, יצור,” אני מצווה, קול חד, צרוד במתח. היא נופלת על ברכיה-בחיפזון, במבוכה, השמלה מחליקה מכתפיה, היא מושכת אותה מעל ראשה, ידיה מסתבכות בבד. היא לא לובשת תחתונים-כמו אתמול, היא לא העזה ללבוש בלי הפקודה שלי. החזייה לבנה, פשוטה, היא פותחת אותה, אצבעותיה רועדות, זורקת אותה על הרצפה. אני רואה אותה עירומה בפעם הראשונה. השד קטן, יפה, הפטמות ורודות, בולטות מעט. הירכיים דקות, העור רך, חיוור, כמעט לבן באור עמום. היא מביטה בי מלמטה, מבעד למשקפיים, עיניים גדולות, מפוחדות. למה היא כל כך יפה?
זה הכל שלי.
אנשים טרנסג ‘ נדרים יכולים לעשות איתה מה שהם רוצים.
אני רוצה להשפיל אותה, לרמוס אותה בבוץ, להשתמש בה. להרוס את היופי הזה, את התמימות הזו-כן, אני אכזרי, כן, חסר רחמים, ואני אוהב את זה.
“נראה, נראה,” אני אומר, הקול נמוך, כמעט נוהם. אני מתקרב, אני לוקח את הסנטר שלה, אני מרים את הראש-האצבעות שלי אוחזות מעט, העור חם, רך. מעביר את האצבע על שפתיה, הם רועדים מתחת למגע שלי.
התמימות עצמה, אני אומר, כמעט לוחש, בלעג. – ובכן, אנחנו נתקן את זה. – אני נוגע בשדיה, לוחץ אותה, ואז צובט את הפטמות-בחדות, היא נרתעת, אבל שותקת.
“יופי,” אני זורק ומביט בה מלמעלה. אני מביא שתי אצבעות לפה שלה, לוחץ על שפתיה.
“תמצצי, כלבה, תמצצי,” אני מצווה, הקול מוצק, ואני מכניס את אצבעותיי לפה שלה, מרגיש שהיא מצייתת.
היא מוצצת את אצבעותיי-בצורה לא מיומנת, אך בחריצות, השפתיים רועדות, הלשון מבולבלת, הרוק מצטבר בזוויות הפה. אני דוחף עמוק יותר, עד הגרון, היא נחנקת, משתעלת, הפנים מעוותות-העיניים אדומות, הדמעות נוצצות ואני אוהב את זה, לעזאזל, אני אוהב לראות אותה ככה. לא יכול לסבול יותר, רוצה יותר, רוצה הכל. אני שולף את אצבעותי בחדות מפיה, מכה בפניה-שוט, כף היד בוערת, המשקפיים עפים על הרצפה, אני זורק אותם עם הרגל הצידה. מיד מכה שוב, ביד השנייה, הלחי מסמיקה מתחת לאצבעותיי.
“פתח את הפה, יצור,” אני אומר, קול מצפצף מכעס ותשוקה. היא נפתחת, שפתיה רועדות, נשימתה קרועה. אני יורקת בפיה, ואז בפניה-הרוק זורם במורד סנטרה, היא מתכווצת, אבל שותקת.

קמה סרטן, פוצצה את התחת, – אני מצווה, והכל בוער בפנים.
קוראים יקרים, אם אי פעם פתחת את המרקיז דה סאד, אתה יודע איך הוא אליל את פי הטבעת. סדום הוא בסיס היסודות עבורו, ולעזאזל, זה גם הפך לשלי. פטיש אנאלי התיישב בי חזק-אני עצמי, כמובן, כמעט לא עשיתי את זה, מהסיבות שלי, אבל הפנטזיות הסתובבו רק סביבו. והעובדה שלודה בתולה הייתה בידי: לא היה אכפת לי מהכוס שלה, אבל התחת שלה היה עניין אחר לגמרי. והנה היא מולי – עומדת עם סרטן, עם הפנים על הרצפה, בשתי ידיה מפזרת את התחת שלה. פי הטבעת הוורוד הזה הוא הדוק, תמים, כל כך מושך לעזאזל שהנשימה שלי מתהפכת. אצבעותיה עדיין רטובות, מרושלות על ידה-הרוק חם, דביק-ואני מכניס אותן ישר לישבנה, שתיים בבת אחת, בתקיפות, מרגיש שהיא מתהדקת ומתכווצת.
לודה עומדת עם סרטן ממש במסדרון, פונה לרצפה, ידיים רועדות כשטרנסקסואלים פורשים את התחת. אני מזיין אותה בתחת בשתי אצבעות-קשה, מהיר, בלי לעצור. האצבעות חלקלקות מהרוק שלה, נכנסות עמוק, מותחות את פי הטבעת הוורוד והדוק הזה, ואני יכול להרגיש אותה מתכווצת כמו שהיא מתנגדת אבל לא יכולה לעשות שום דבר. נשימתה קורעת, יבבות קצרות קורעות את שפתיה, גופה מתוח-ברכיה רועדות מעט, גבה מתכופף, עורה נוצץ בזיעה באור העמום של המנורה. אני מסיע את אצבעותיי עד הסוף, עד מפרקי אצבעותיי, ואז שולף כמעט לגמרי ומכניס שוב-הקצב מהיר, חסר רחמים. אני אוהב את זה-החולשה שלה, הכניעה שלה, הדרך בה היא נשברת מתחתי. כמה דקות חולפות, אני לא סופרת, אבל החום בתוכי עולה, הלב פועם, הידיים כמעט קהות מהמתח. לבסוף אני שולף את אצבעותיי-הן חמות, דביקות, מריחות את גופה.
“תמצוץ אותם,” אני מצווה, קול צרוד, כועס. היא איטית, מרימה את ראשה, פניה אדומות, עיניה רטובות, אבל אני לא מחכה-אני מביאה את אצבעותיה אל פיה, ישר מהתחת שלה, עדיין חם, עם הריח שלה.
“תמצוץ, יצור,” אני אומר, והיא פותחת את פיה, בהיסוס, שפתיה רועדות. אני לוקח את סנטרה, מכניס את אצבעותיה פנימה – היא נחנקת, מתכווצת, אבל מתחילה למצוץ. אני רואה את שפתיה עוטפות את אצבעותיי, את הרוק הזורם במורד סנטרה, איך היא מכריחה את עצמה לעשות זאת, למרות שהיא נלחמת בעצמה. זה מדליק אותי עוד יותר-ההשפלה שלה, המראה השבור שלה, שהיא שלי עד הסוף.
היא מוצצת את אצבעותיי-מביכה, עם קצת קנאות נואשת, השפתיים נצמדות לעור, הנשימה מתפרקת, הפה חם, לח. האצבעות עדיין דביקות, חמות, ישר מהתחת שלה, והיא נחנקת, משתעלת, אבל לא מפסיקה-הלשון מתהפכת, הלחיים נסוגות, הפנים מוטות במאמץ. אני מסתכל עליה מלמעלה, רואה אותה מוותרת, איך היא מצייתת, ובתוכי הכל בוער-אני לא יכול לסבול יותר, אני רוצה יותר, אני רוצה לסחוט את הכל מהילדה הזו. אני תופס את שערה-אצבעותיה חופרות במנעולים הבלונדיניים, מושכות בחדות, היא צורחת, אבל אני לא מרפה. גורר אותה איתי דרך הדירה, העקבים דופקים על הרצפה, אני כמעט מועד, אבל לא אכפת לי-התאווה מובילה אותי קדימה.

היא נופלת במבוכה, על ברכיה, עירומה, מבולבלת

אני משליך את החלוק-המשי נופל מהכתפיים, אני נשאר בגרביים ובחגורה, העור נשרף. כורע על הספה, חושף את התחת שלי-גבוה, חצוף, מרגיש את האוויר מקרר את העור.

זחל, יצור, – אני מצווה, קול מצפצף מכעס ותשוקה. אני מסתכל עליה מלמעלה, מחייך.
מעולם לא התנשקת באמת, מותק? נו באמת, נשק לי את התחת, ” אני אומר בצחוק, ומחכה, מרגיש שהכל בתוכי נמתח עד קצה גבול היכולת.
אני מרגישה את הלשון שלה נוגעת בחור שלי-חם, רטוב, ביישן, הוא בקושי מחליק על הקצה, ומחשמל אותי. פי הטבעת שלי רגיש לעזאזל, ממש ליד הכניסה, מעולם לא הכנסתי את אצבעותיי רחוק יותר מהפלנקס-רק קצת, בזהירות, ואז הלשון שלה, חיה, רכה, עושה משהו מדהים. אני תופס את שערה, מושך אותה קרוב יותר, חזק יותר.

עמוק יותר, קדימה, לדחוף, להסתובב במעגל, – אני מצווה, קול צפצופים, רועד במתח. היא מצייתת, הלשון לוחצת קצת יותר חזק, חודרת פנימה-קצת, אבל מספיק כדי לגרום לי להיחנק מזה. הוא מסתובב שם, לא מיומן אבל בחריצות, עוקב אחר הקצוות, ואני מרגיש כל מילימטר-חום, לחץ, צמרמורת רטובה. זה משגע אותי, אבל המחשבה מעצבנת אותי עוד יותר: הילדה הזו, כל כך תמימה, מעולם לא התנשקה באמת, הלשון שלה לא הייתה בשום מקום מלבד התחת שלי. פעם ראשונה-ומיד יש לי, מיד ככה, מלוכלך, בשבילי. זה גורם להכל להתהדק בפנים, ההנאה מכה חדה, כמעט כואבת.
אני מתכופף חזק יותר, לוחץ את פניה אלי, לא נותן לה להתרחק.
“קדימה, עבוד את הלשון שלך, עמוק יותר,” אני שואג, והיא מנסה, נחנקת, אבל לא מפסיקה. אני מרגישה את נשימתה חמה, לסירוגין, מכה בעורי כשהיא נאבקת, אבל עושה מה שאני רוצה. זו התמימות שלה, הטוהר שלה-והכל שלי, אני לוקח את זה, משתמש בזה, ומכיוון שהיא כזו שהיא רק שלי, אני כמעט מאבד את הראש.
אני חרמנית כמו שמעולם לא בחיים-בין הרגליים שלי זורמת, הכל רטוב, חם, הפטמות שלי עומדות, כואבות ממתח. אני פונה אליה בפתאומיות, מכה כמה סטירות-כף היד סטירה על לחייה, העור הופך לאדום מתחת לאצבעותיה, היא נרתעת, אבל שותקת.

אז, כלבה, אתה אוהב ללקק את התחת? – אני אומר, הקול מצפצף, כמעט נשבר.
לעזאזל, זה יותר טוב מאשר להתנשק עם בנים, נכון, טרנסג ‘ נדרים? – אני מחייך, מביט בה מלמעלה, פניה אדומות, רטובות ברוק ובדמעות, עיניה נוצצות.
“ועכשיו הכוס המזוין,” אני מצווה, פורש את רגלי לפניה, מתיישב על הספה, רחב, חצוף, הכל פתוח. אני מסתכל עליה, על הפנים האדומות והמבולבלות האלה.
“קדימה, יצור, תלקק,” אני אומר, קול מוצק, כועס, ומחכה, מרגיש את כל מה שבי בוער, איך אני רוצה לשבור אותה עוד יותר.
ולבסוף זה קורה-לודה מתכופפת, שפתיה נוגעות בי בין רגליה, לשונה מחליקה בהיסוס, נוגעת בדגדגן. אלוהים אדירים, זה כמו התחשמלות-התענוג חד, חם, אגרוף עד עמוד השדרה. כמובן, היצור הזה עדיין לא יודע כלום, התנועות ביישניות, לא בטוחות, אבל sexpornotales.me לא אכפת לי-אני רוצה יותר. אני תופס את שערה, אוחז באצבעותיה במנעולים הבלונדיניים, מושך בחדות — היא נרתעת, אבל לא מפסיקה. אני מכה אותה על הלחי-שוט, כף היד משאירה סימן אדום. אני יורק בפניה-הרוק עולה על האף, זורם אל שפתיה, הוא מתקמט, אבל ממשיך. אני צובטת את הפטמות-חזק, עד כאב, החזה שלה מתהדק מתחת לאצבעותיה, והיא מתחילה לנסות טוב יותר, הלשון נעה מהר יותר.
היא מלקקת אותי הכי טוב שהיא יכולה — הלוך ושוב, על הדגדגן, בצורה לא מיומנת אך חמדנית, הרוק מתערבב עם החום שלי, הכל רטוב, חם. אני מרגיש כל מגע-הוא מחליק על הקצה, ואז פוגע בנקודה הרגישה ביותר, ואני רועד מזה.

תמצוץ אותו, יצור, – אני מצווה, הקול נשבר, צפצופים מתשוקה. היא מצייתת, השפתיים עוטפות את הדגדגן, שואבות אותו פנימה, הלשון לוחצת חזק יותר-זה מדהים, ההנאה קורעת אותי מבפנים. אני יכול להרגיש את זה פועם בפה שלה, איך היא מנסה, נחנק, אבל לא מעז להפסיק. אני מושך את שערה פעם נוספת, לוחץ אותה קרוב יותר, פורש את רגליה רחבות יותר — כל הגוף נשרף, זורם בין הרגליים, אני כמעט צועק, אבל מחזיק את עצמי, רוצה למתוח את זה, רוצה יותר. פניה אדומים, רטובים מהרוק, ממני, עיניה עצומות ואני רואה אותה מתמסרת לזה, איך אני לוקחת את הכל שלה, וזה הדבר הכי טוב שהרגשתי בחיים.
וכך אני גומר-כמו שמעולם לא בחיים, זה קורע אותי לגזרים, ההנאה פראית, צורבת, עד כדי התכווצויות. אני צועק, מקלל כמו הזונה האחרונה:

לעזאזל, כלבה, לעזאזל, כן! – הקול נשבר, צפצופים, פורץ מהחזה, הגרון נקרע. אני רועד – כל הגוף דופק, הרגליים מתכווצות, הירכיים אוחזות בראשה, דוחפות את פניה אל בשרי החם והרטוב, אני מחזיק אותה שם, לא מרפה. הדגדגן פועם בפיה, מתפוצץ, הגלים הולכים בזה אחר זה, החום חודר מהבטן לראשה, האצבעות חופרות בספה, הציפורניים קורעות את הבד, העיניים מתגלגלות, אני מתנשף, הזיעה זורמת על הגב. זה נמשך זמן רב, אני מאבד את הזמן, כל טלטלה בגוף היא כמו בעיטה חדשה, עד שלבסוף אני צולעת.
אני נופל לאחור, בלי כוח, שוכב על הספה, החזה הולך בהליכה, האוויר שורף את הריאות, השיער נדבק לפנים. אני מסתכל עליה-הפנים אדומות, רטובות, מזילות ריר, נזלת, מיצי, דמעות זולגות על לחיי, משאירות שבילים על עור מלוכלך, שיער סבוך, תקוע במצח ובצוואר. היא נושמת בכבדות, פיה פתוח מעט, עיניה נוצצות, מביטה בי מלמטה, מכוסה בבלבול הזה, מבולבלת, פתטית.
נהנית להיות זונה, טרנסג ‘ נדרים? – אני אומר, הקול עדיין רועד, אבל כבר קשה, כועס. זו רק ההתחלה. – אני מגחכת, מרגישה איך בפנים עדיין מעשנת, איך אני רוצה להמשיך, לקחת אותה הלאה. אין לה רחמים-לא טיפה, רק תאווה וכוח.
אה, קוראים יקרים, אני עייפה ורוצה לנוח-וזו ששוכבת על הספה, מיוזעת, עם רגליים מזמזמות, וזו שכותבת את הסיפור הזה, האצבעות כבר מייללות מהמפתחות. ובכן, זה נהיה ממש חם הפעם, נכון? עכשיו הגעתי לפניך במלוא הדרו – בלי מסכות, בלי העמדת פנים, כמו שהיא. וזה לא נגמר – האם זה עדיין יהיה.